הגנה פלילית בגרמניה בחקירות סייבר חוצות גבולות

איור מופשט של רשתות נתונים ואבטחת מידע המייצג חקירות פשיעת סייבר
איור סמלי לנושא פשיעת סייבר ומרחב דיגיטלי. התמונה נוצרה באמצעות בינה מלאכותית (AI) ואינה מתארת מקרה או אנשים אמיתיים.

למי מיועד עמוד זה

עמוד זה נכתב עבור מי שנמצא בישראל ונודע לו שמתנהלת נגדו חקירה פלילית בגרמניה בקשר לפלטפורמת מסחר מקוונת, למוקד טלפוני, לעיבוד תשלומים או לתקיפת סייבר, וכן עבור עורכי דין ישראלים המלווים לקוח בהליך כזה. חקירות מסוג זה עשויות להתנהל על ידי המרכז לפשיעת סייבר של בוואריה (Zentralstelle Cybercrime Bayern, להלן ZCB) שליד הפרקליטות הכללית בבמברג (Generalstaatsanwaltschaft Bamberg).

משרד רודולף עורכי דין (Rudolph Rechtsanwälte) בנירנברג מייצג חשודים ונאשמים בהליכים בפני ה-ZCB ובית המשפט המחוזי בבמברג. חשוב לדעת מראש: אנו מייעצים ועונים בגרמנית או באנגלית בלבד. אין לנו משרד או רישיון לעריכת דין בישראל, ואיננו מייעצים בדין הישראלי; תפקידנו הוא ההגנה בגרמניה.

מהו ה-ZCB ומה תפקידו

המרכז לפשיעת סייבר של בוואריה הוקם בשנת 2015 במסגרת הפרקליטות הכללית בבמברג. הוא מטפל בחקירות סייבר גדולות מכל רחבי בוואריה, ובפרט בתיקים הדורשים עבודת חקירה טכנולוגית נרחבת, בתיקים הנוגעים למבנים עברייניים מאורגנים ובתיקים המכוונים נגד ענפי משק חשובים. הוא עובד עם יחידות מומחים של המשטרה הבווארית, עם מומחי פורנזיקה דיגיטלית משלו ועם רשויות במדינות אחרות. לפי הפרסומים שלו עצמו, תחומי העדיפות שלו כוללים הונאה באמצעות פלטפורמות “סייברטריידינג”, חנויות מקוונות מזויפות, מתקפות כופרה על עסקים, עבירות ברשת האפלה (דארקנט) ופגיעה מינית בילדים ברשת.

לא כל עבירה הקשורה לאינטרנט נחקרת בבמברג. תיקים רגילים נשארים בידי הפרקליטויות המקומיות. מאז 1 באוקטובר 2024, סעיף 55c GZVJu מרכז את תיקי הסייבר העונים להגדרה שבחוק מכל רחבי בוואריה בבית המשפט המחוזי בבמברג, ככל שבית משפט מחוזי מוסמך לדון בהם בערכאה ראשונה לפי ההוראות שנקבעו שם; לשם כך הוקם בבית המשפט מותב ייעודי לפשיעת סייבר ולפשיעה כלכלית. החקירה והמשפט מתנהלים לכן לעיתים קרובות באותה עיר. משרדנו נמצא בנירנברג.

תקיפות טכניות לעומת עבירות כלכליות באמצעות האינטרנט

המונח “פשיעת סייבר” מכסה חשדות שונים מאוד זה מזה. תקיפות טכניות מכוונות נגד נתונים ומערכות: השגת נתונים או יירוטם לפי סעיפים 202a ואילך לחוק העונשין הגרמני (StGB), שיבוש נתונים וחבלה במחשב לפי סעיפים 303a ו-303b StGB, או סחיטה באמצעות תוכנה זדונית. מהן יש להבחין עבירות כלכליות שבהן האינטרנט הוא רק אמצעי הביצוע: הונאה באמצעות פלטפורמות מסחר, הונאת השקעות, חנויות מקוונות מזויפות, פישינג והעברת כספי לקוחות, שעשויה להיחקר כהלבנת הון לפי סעיף 261 StGB. ההבחנה חשובה להגנה, משום שהראיות, היסודות המשפטיים ותפקידו של החשוד היחיד שונים באופן מהותי.

חלק ניכר מהליכי ה-ZCB עוסק בסייברטריידינג: פלטפורמות מקוונות שבהן הלקוחות אמורים היו לסחור בחוזי הפרשים (CFD), במטבע חוץ או בנכסי קריפטו, אך לטענת החוקרים המסחר היה מדומה בלבד והכספים שהופקדו זרמו למפעילים. בתיקים כאלה נחקרים לא רק המפעילים, אלא גם עובדי מוקדים טלפוניים, מתווכים, ספקי שירותי תשלום, בעלי חשבונות וחברות, וכן מפתחי תוכנה ומפעיליה. הפסדי מסחר כשלעצמם אינם מוכיחים הונאה; יש לבחון לגבי כל אדם בנפרד את יסודות ההטעיה, הטעות, הנזק הכספי, הכוונה הפלילית והכוונה להשיג התעשרות שלא כדין.

מדוע להליכים אלה יש ממד בינלאומי

פלטפורמות, מוקדים טלפוניים, עיבוד תשלומים ונפגעים פזורים לעיתים קרובות על פני כמה מדינות. ה-ZCB משתף לכן פעולה עם יורופול, עם אינטרפול ועם רשויות אכיפה זרות, לעיתים במסגרת צוותי חקירה משותפים. ראיות נאספות באמצעות עזרה משפטית בינלאומית, וחיפושים ומעצרים מבוצעים בחו”ל. חשודים הנמצאים מחוץ לגרמניה נודע להם על ההליך לעיתים קרובות רק באמצעות צו מעצר, התראה בינלאומית או בקשת הסגרה. הודעות לעיתונות של הפרקליטות הכללית בבמברג מתעדות הסגרות לגרמניה ממדינות שונות, ובהן ישראל.

מכאן נובעות להגנה שתי משימות. בגרמניה עומדות על הפרק שאלות של עיון בתיק, בחינת צו המעצר, חוקיות הראיות שנאספו בחו”ל והראיות נגד האדם הספציפי. בחו”ל השאלה היא אילו זכויות עומדות לו בהליך ההסגרה במדינה המתבקשת. במקרים כאלה אנו עובדים יחד עם עורכי דין במדינה הרלוונטית ומתאמים את ההגנה בשני ההליכים. תנאי ההסגרה והמניעות האפשריות מוסברים בעמוד שלנו על הסגרה ועל צו המעצר האירופי (באנגלית).

חקירות אלה אינן מכוונות נגד אזרחי מדינה מסוימת. אזרחות או מקום מגורים אינם הופכים אדם לחשוד. הקובע הוא תמיד ההתנהגות הקונקרטית והראיות.

ראיות דיגיטליות ותפקידו של האדם היחיד

תיקי ה-ZCB נשענים על כמויות גדולות של נתונים: יומני צ’אט, מאגרי לקוחות, נתוני שרתים, תזרימי תשלומים, כתובות ארנקים וניתוחים של מכשירים שנתפסו. כתובת IP, חשבון משתמש או ארנק אינם מזהים אוטומטית את מי שפעל בפועל. יומני צ’אט מתורגמים לעיתים קרובות משפות אחרות ומוצגים בקטעים בלבד; יש לבדוק את ההקשר, את השלמות ואת הייחוס לאדם מסוים. ראיות דיגיטליות חייבות להיבחן במלואן, בשקיפות ובהקשרן הנכון. זו עבודה תובענית, אך במקרים רבים היא לב ההגנה.

לא פחות חשוב הוא תפקידו של האדם היחיד. הפרקליטות חוקרת לעיתים קרובות את כל מי שעבד עבור פלטפורמה, אך מי שעבד עבורה, פיתח תוכנה או העביר תשלומים לא היה אוטומטית שותף לביצוע הונאה. הרשעה בסיוע לעבירה מחייבת הוכחה של סיוע לעבירה עיקרית מכוונת ובלתי חוקית ושל כוונה מתאימה מצד המסייע; השתייכות למקצוע או לענף אינה מספיקה. גם האשמה בחברות בארגון פלילי לפי סעיף 129 StGB דורשת יותר מפעילות בסביבתו של ארגון. ההגנה מבררת לכן מהי ההתנהגות המדויקת המיוחסת לאדם, אילו ראיות אמורות לתמוך בה, והאם החוקרים יכולים באמת להוכיח את ידיעתו ואת כוונתו.

מה יכול סנגור גרמני לעשות בהליכים אלה

סנגור יכול לפעול בגרמניה עוד לפני שהחשוד עצמו נמצא בגרמניה: להודיע ל-ZCB על מינויו, להגיש בקשה לעיון בתיק, לברר את מצב ההליך וליצור קשר עם הפרקליטים. אם קיים צו מעצר, אנו בוחנים את נימוקיו ואת האפשרויות לתקוף אותו; על כך בהמשך.

לאחר עיון בתיק אנו מגבשים הגנה המותאמת לתפקידו של החשוד ולראיות. הדבר כולל בדיקה טכנית של הניתוחים, בחינה של הסמכות ושל העזרה המשפטית הבינלאומית, שיחות על סיום ההליך במקרים המתאימים והכנה למשפט בפני בית המשפט המחוזי בבמברג. ייעוץ מוקדם עוזר להימנע מהצהרות נמהרות, לשמור באופן מסודר מסמכים מזכים ולתקוף בזמן עיקולי נכסים והקפאות חשבונות. המאמר שלנו על פשיעת סייבר וסייברטריידינג (באנגלית) מסביר את הפרטים המשפטיים של החשדות בתחום זה, את חוזי ההפרשים ואת אחריותם של מפתחי תוכנה.

לעניין משך ההליך: חקירות ה-ZCB נמשכות לעיתים קרובות שנים, משום שהן כוללות חשודים רבים, כמה מדינות וכמויות גדולות של נתונים. עבור חשוד יחיד לוח הזמנים תלוי בתפקידו, בשאלה אם קיים צו מעצר ובשלב שבו נמצאת החקירה הכוללת. הערכה ריאלית ניתן לתת רק לאחר עיון בתיק.

ייצוג מישראל: ייפוי כוח, תקשורת וזכות השתיקה

סדר הדין הפלילי בגרמניה מאפשר לחשוד להיות מיוצג על ידי סנגור (Verteidiger) מרגע תחילת החקירה, בין אם הוא נמצא בגרמניה ובין אם לאו. המינוי פשוט: ייפוי כוח בכתב, שניתן לחתום עליו בישראל ולשלוח כקובץ סרוק (המקור יכול להגיע מאוחר יותר), הסכם שכר טרחה בכתב ושיחה ראשונה בטלפון או בווידאו. מרגע המינוי אנו פועלים בגרמניה בשמכם, גם כשאתם נשארים בישראל.

לפי הדין הגרמני עומדת לחשוד זכות השתיקה. אין להסיק לחובתו מעצם בחירתו שלא למסור כלל גרסה לגופו של החשד. אנו ממליצים לכן ללקוחותינו שלא למסור הצהרות, לא לרשויות גרמניות, לא למשטרה זרה הפועלת לפי בקשה גרמנית ולא בצ’אטים עם עמיתים לשעבר, לפני שהתיק נבדק מולנו.

שפת העבודה: הייעוץ והתשובות ניתנים בגרמנית או באנגלית. איננו מציעים שירות בעברית, ולכן מסמכים בעברית צריכים להיות מלווים בתרגום. פגישות וידאו אפשריות לייעוץ הראשוני ולעבודה השוטפת. שכר הטרחה מבוסס על הסכם שכר טרחה בכתב, בדרך כלל לפי זמן עבודה, שאנו מסבירים ומסכמים לפני תחילת הייצוג; בתיקי סייבר חוצי גבולות זו הדרך המקובלת, משום שהתעריף החוקי אינו משקף את היקף התיק. תשלום מחו”ל בהעברה בנקאית אפשרי.

מה אנו צריכים מכם בתחילת הדרך

בפנייה הראשונה עוזר לדעת מה קיבלתם או מה נאמר לכם: מכתבים, מסמכי בית משפט, שם הרשות, מספר תיק אם ידוע, מועד ונסיבות של חיפוש או מעצר, והאם עורך דין בישראל כבר מעורב. אנא שמרו את כל המסמכים, החוזים, ההתכתבויות ורישומי החשבונות ללא שינוי, ואל תמחקו הודעות או חשבונות; שינוי חומר עלול להפוך בעצמו להאשמה. אל תיצרו קשר עם אנשים אחרים שעשויים להיות מעורבים כדי לדון בתיק. המידע שאתם מוסרים לנו במסגרת הייעוץ והייצוג כפוף לחובת הסודיות המקצועית לפי הדין הגרמני.

צו מעצר, נסיעות והסגרה

אם בית משפט גרמני הוציא צו מעצר, ניתן לבצעו בגרמניה, ובאמצעות ערוצים בינלאומיים גם בחו”ל. האם וכיצד ניתן להסגיר אדם לגרמניה מוכרע על ידי בתי המשפט של המדינה שבה הוא נמצא, לפי דיניה ולפי האמנות שבתוקף; גרמניה וישראל שתיהן צדדים לאמנה האירופית בדבר הסגרה משנת 1957. איננו מייצגים לקוחות בהליכי הסגרה בחו”ל, אך אנו עובדים לצד עורכי הדין המקומיים העושים זאת ומטפלים במקביל בצד הגרמני של התיק. הבטחות כגון “לא תצטרך לנסוע לגרמניה” או “אפשר לבטל את הצו בקלות” אינן יכולות להינתן ביושר מראש; התוצאה תלויה בחשדות, בעילות המעצר ובנסיבות האישיות.

מה שסנגור גרמני יכול לעשות הוא קונקרטי: לבחון את צו המעצר ואת נימוקיו, לבקש את ביטולו או את השעיית ביצועו בתנאים (סעיף 116 StPO), לברר עם הפרקליטים האם ניתן להסדיר התייצבות מרצון ובאילו תנאים, ולהכין את הלקוח למה שיקרה עם הגעתו לגרמניה, כולל הדיון בפני שופט. במקרים מסוימים בתי משפט גרמניים עשויים להעניק לחשוד הנעדר “מעבר בטוח” (sicheres Geleit, סעיף 295 StPO), המגן עליו מפני מעצר לפני משפט בגין העבירה הנדונה, בכפוף לתנאים. האם אחת מאפשרויות אלה ריאלית ניתן להעריך רק לאחר עיון בתיק. מי שקיים נגדו צו מעצר גרמני צריך לקבל ייעוץ לפני כל נסיעה, לא רק לגרמניה אלא גם בתוך אזור שנגן ולמדינות אחרות המשתפות פעולה עם גרמניה.

לעורכי דין ישראלים: חלוקת עבודה, עיון בתיק ותיאום

כאשר עורך דין ישראלי מלווה את הלקוח, החלוקה ברורה: הדין הישראלי, ובפרט הליך ההסגרה בישראל, נשארים באחריותו; אנו אחראים להגנה בגרמניה ואיננו מביעים עמדה בשאלות של הדין הישראלי. בהסכמת הלקוח אנו עובדים ישירות מול עורך הדין הישראלי ומנהלים את התקשורת השוטפת באנגלית.

אנו מבקשים עיון בתיק בגרמניה ופועלים לקבלתו במסגרת הייצוג. במהלך החקירה עשויה הפרקליטות להגביל את העיון ככל שגילוי החומר עלול לסכל את מטרת החקירה. אם החשוד נמצא במעצר לפני משפט, או אם התבקש מעצר כזה לאחר מעצר זמני, על ההגנה בכל מקרה לקבל את המידע החיוני לבחינת חוקיות שלילת החירות, ובהיקף זה יש בדרך כלל לאפשר עיון בתיק. אנו פועלים לעיון מלא ברגע שהתנאים המשפטיים מאפשרים זאת. השימוש בחומרים שהתקבלו מן התיק הגרמני כפוף למגבלות הדין הגרמני; אילו חומרים ניתן להעביר לעורך הדין הישראלי ולאיזו מטרה, אנו מבררים בכל מקרה לגופו.

התיאום חשוב במיוחד בשלושה נושאים: לוח הזמנים של ההליך בישראל לעומת הצעדים בגרמניה נגד צו המעצר; השאלה האם ובאילו תנאים התייצבות מרצון בגרמניה באה בחשבון; ועקביות של כל אמירה של הלקוח בשני ההליכים, משום שהצהרה בהליך אחד עלולה להשפיע על ההליך האחר. לכן אנו מבקשים לתאם מראש כל פנייה לרשויות.

מי אנחנו

ד”ר טוביאס רודולף הקים משרד עצמאי בנירנברג בשנת 2003. משרד רודולף עורכי דין מתמקד בהגנה פלילית, בעבירות מס ובפשיעה כלכלית. ד”ר טוביאס רודולף (Dr. Tobias Rudolph) נושא את תוארי ההתמחות הרשמיים בגרמניה לדין הפלילי ולדיני מס (Fachanwalt für Strafrecht und für Steuerrecht) והוא יועץ מוסמך לעבירות מס; עמיתיו פרנציסקה פלאדרר וכריסטיאן קראוסה נושאים את אותם שני תארים, ולאורה טודה עוסקת בהגנה פלילית בדגש על פשיעה כלכלית ועל דין פלילי רפואי. המשרד מפרסם על חקירות ה-ZCB בתחום הסייברטריידינג מאז 2020 ועוקב מקרוב אחר הפרקטיקה של הפרקליטות ובתי המשפט בבמברג. ד”ר רודולף, מר קראוסה וגב’ טודה עובדים באנגלית.

לד״ר טוביאס רודולף שורשים יהודיים מצד אמו.

יצירת קשר

אם אתם או בן משפחה עומדים בפני הליך המתנהל על ידי המרכז לפשיעת סייבר של בוואריה, פנו אלינו לפני שאתם מוסרים הצהרה. איש הקשר הוא ד”ר טוביאס רודולף. ניתן להגיע למשרדנו בנירנברג בטלפון +49 911 999 396-0 בשעות העבודה בגרמניה או דרך עמוד יצירת הקשר. פניות אפשריות בגרמנית או באנגלית; התשובה תינתן באחת משתי השפות האלה, לא בעברית. מידע זה קיים גם באנגלית ובגרמנית.

עמודים נוספים (באנגלית ובגרמנית)